בראוניז של סבתא מאירה

כך התחיל הסיפור שקראתי, שכתב יעקב על הוריו ז"ל "

"זה סיפור על סבא וסבתא שלנו ,סבא שמריהו וסבתא מאירה".

אני נחשפתי לסיפור כך:

אצלנו במשרד הטלפון לא מפסיק לצלצל,

אך צלצול הטלפון הזה, שהגיע בשעות הבוקר היה צלצול אחר,

מעברו השני של הקו היה יעקב, חבר לעבודה,מספר שאימו נפטרה,

זה היה יום של בוקר חורפי,רטוב וגשום,

השתתפנו כולנו בצערו והמשכנו בכמעט שגרה.

עד שהטלפון צלצל בשנית ומעברו השני היתה לא אחרת מרקפת, אשתו של יעקב,

"גם האבא נפטר" , "לא רצה ללכת ללוויה"

היא אמרה.

תחילה חשבתי שזו בדיחה, אך לא יכול להיות ! מדבר כזה הרי לא עושים צחוק !

הייתי ,בשוק ,קצת המומה ,איך אדם מאבד את שני הוריו באותו זמן ?!

חשבתי לעצמי שאולי החסרתי מילה במה שאמרה רקפת ,שאולי לא שמעתי טוב את שאמרה.

 

כשהגיעה השעה ללוות את האישה היקרה בדרכה האחרונה אמר סבא שמריהו :

"לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" מתוך ספר ירמיה ב

והוסיף…"אני לא יכול שעה אחת יותר ! "

ובהפרש של מספר שעות נפטר והלך לבית עולמו.

קשת מרהיבה ליוותה את סבתא מאירה וסבא שמריהו ז"ל בדרכם האחרונה והמשותפת

שניהם נקברו באותו יום בלוויה אחת צמודים כבחייהם .

הוריו של יעקב שבחייהם ובמותם לא נפרדו לעולם.

הבראוניז של אמא של יעקב, סבתא מאירה היו שם דבר , לא טעמתי בעצמי אך מה ששמעתי סביבי הספיק לגרום לי לרצות להכין  אותם בדיוק כפי שהכינה סבתא מאירה,אז יש לי הכבוד והעונג להביא לכם לטעום ממעשי ידי האשה היקרה הזו, סבתא מאירה, מתכון לבראוניז.

 

 

תגובה: